בתחילת שנת הלימודים נדמה שלכולם יש אותה רשימה: מחברות, קלמר, בקבוק מים, קופסת אוכל, סווטשירט חדש וכמובן, ילקוט בצבע או מיתוג שהילד אוהב. ואז מגיע הרגע הקטן אך המכריע: איך מסמנים את כל הציוד הזה כדי שלא יתערבב, לא ייעלם ולא יחזור הביתה “במקרה” עם תלמיד אחר. כאן נכנסות מדבקות שם לבית ספר. הן נראות כמו פריט טכני, אבל בפועל הן משפיעות על סדר יום, על עצמאות ואפילו על תחושת השייכות של הילד.העניין הוא שאותן מדבקות שם לביה"ס אינן לא מוצר אחיד. יש כאלה שנראות מצוין ונעלמות אחרי שבוע, יש כאלה שמחזיקות מצוין אבל לא קריאות, ויש כאלה שנחשבות למוצלחות באמת כי הן חושבות על החיים האמיתיים של תלמיד: תיק שנזרק על הרצפה, בקבוק שנכנס למדיח, מחברת שנדחפת לתא, ויום שלם שבו הילד צריך לזהות מהר מה שלו.